החלטה בתיק בש"א 157470/08

1.         בפני בקשת נתבע 2 (להלן: "המבקש") לחייב את התובעת (להלן: "המשיבה")         בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו בסך 150,000 ש"ח ולחלופין, בהתאם לשיקול דעת    ביהמ"ש, לפי הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -         1984 בסעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

2.         המבקש טוען כי כעולה מכתב התביעה ומנתוני רשם החברות, התובעת הינה חברה בע"מ,   שהינה לובשת ופושטת צורה ופעילויות, הממחישות חוסר יציבות כלכלית.

לטענת המבקש "עפ"י סעיף 18 לכתב התביעה תחילה הייתה התובעת רשומה כחברת "קרן אנרגיות 2002 בע"מ" ולימים שינתה את שמה ל"קרן אנרגיות 2004 בע"מ" ובחודש             ינואר 2004 הועברו זכויותיה של קרן אנרגיות 2002 בע"מ לד.ג.ש.

ואילו עפ"י נתוני רשם החברות קיימות עד לכתיבת שורות אלו שלוש חברות שונות פעילות: קרן אנרגיות 2002 בע"מ, רשת תחנות קרן אנרגיות בע"מ ותח' קרן אנרגיות 2004 בע"מ. לכל  שלוש  החברות  חובות  בגין  אי  תשלום   אגרת   רשם החברות וכולן מוגבלות" (סעיף 9 לבקשה).   

            זאת ועוד; המבקש טוען כי סיכויי התובענה הינם קלושים ביותר.

3.         המשיבה טוענת כי הינה בעלת שם דבר בתחום עיסוקה, בעלת מוניטין רב שטומן בחובו      יכולות כלכליות, יש לה הון עצמי ועודפים בסך מאות אלפי שקלים.

            לטענת המשיבה, לא נתערער חוסנה הכלכלי של המשיבה, על אף החוב הנתבע. נהפוך          הוא; איתנותה הכלכלית צמחה.              

            לטענת המשיבה,  כל פעילותה של המשיבה מרוכזת במסגרת קרן אנרגיות 2004 בע"מ          שהינה חברה עצמאית. הקמתן של 3 החברות נעשו מטעמים עסקיים אשר אין בהן כדי     להעיד על ניסיונות התחמקות מתשלום חובות .

            באשר לחובות המופיעים בדו"ח רשם החברות בגין אי תשלום אגרה, טוענת המשיבה כי     עסקינן בעניין שלא הוסדר מחמת טעות, ובכל מקרה, מדובר בסכום הבטל בשישים, שאין בו כדי להעיד על יכולת/ אי יכולת פירעון של המשיבה.   

            עוד טוענת המשיבה כי  קיימות לה עילות תביעה מוצקות ומבוססות נגד המבקש וסיכויי     תביעתה טובים. 

4.         בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי על המשיבה מוטל הנטל להראות כי יש    ביכולתה לשלם את הוצאות המבקש והיא לא יצאה ידי חובתה.

            המבקש טוען כי עיון בדו"ח רשם החברות מגלה כי על נכסי החברה, מוטלים לא פחות        מ -9 שעבודים לא מוגבלים לטובת בנק הפועלים בע"מ.     

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לחייב  את המשיבה          בהפקדת ערובה מהנימוקים כדלקמן:

א)         סעיף 353 א לחוק החברות קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.

ב)         המשיבה היא חברה בע"מ וכאשר מדובר בחברה בע"מ, בית משפט נוטה לחייב בהפקדת ערובה יותר מבמקרה של תובע, שהוא אדם פרטי.

ראה לעניין זה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מ"ד (1) 647  בעמ' 652 וכן ברע"א 3274/92 סרוסי נ' י.ע.ף קידום מכירות בע"מ , פ"ד מ"ז (2) 192 וכן רע"א 5088/96 STOOMHAMEER AMSTERDAM. N.Y  נ' שגב ואח ' , פ"ד נ' (3) 473, 471.

ג)          יפות לעניין זה גם ההחלטות שניתנו בת.א. 2554/06 בש"א 12825/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב אי.טי.איי.אס. שירותי תנועה בע"מ ואח' נ' DECELL INC ואח' שם קבע כב' השופט ד"ר בנימיני בסעיף 7 כדלקמן: